<h1>שו"ת הרשב"ש סימן שפ"ג (א')</h1>
<h2>דף כה:</h2>
עוד יש דרך אחרת לבטל התנאי הזה ולהכשיר הגט אליבא דכולי עלמא ותהיה מותרת לבני דודיה מיד. והוא, שבתנאי שהתנה עליה כתוב בו לשון הזה, על מנת שלא תנשאי לפלוני ולפלוני האחים בני ר' פלוני, ומאחר שהוציאם בתנאי כאחד ולא אמר שלא תנשאי לשום אחד מבני פלוני או לא לפלוני ולא לפלוני אמרינן ביה כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, וכדאמר רבא בפ"ב דקדושין [נ' ע"ב] עלה דמתניתין דתנינן תמן המקדש אשה ואחותה ובתה ואחותה כאחת אינן מקודשות, וקא יהיב טעמא התם רבה משום דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, כלומר דכיון דבזה אחר זה אי אפשר שיחולו קדושי שניה דכיון שקדש האם אין קדושי בתה כלום א"כ אפילו בבת אחת אינו, שאם קידש את שתיהן כאחת אין אחת מהן מקודשת. ואע"ג דאמרינן [תמורה כ"ה ע"ב] האומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי היא תמורת עולה ושלמים אעפ"י (שאמרן) [שאם אמרן] בזה אחר זה אין הדבור האחרון כלום, התם שאני משום דאפשר לשתיהן לחול בבת אחת דמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים והרי אפשר שיבואו בבת אחת הילכך איתא נמי בבת אחת, אבל באשה שאי אפשר שיחולו קדושי שניה לזו אחר זו אם קידש שתיהן כאחת לא תפסי בחדא מנייהו קדושין. א"כ בנדון הזה התנאי שהתנה עליה שלא תנשא לשני אחים אינו כלום שהדבר ידוע שאי אפשר שישאו אשה אחת שני אחים בזה אחר זה שישאנה אחד ויבוא אחר לקדשה והיא תחת הראשון, הילכך אם הוציאם בדבור אחד אינו תנאי, שאלו התנה ואמר על מנת שלא תנשאי לראובן אחר שתנשאי ללוי, בלא ספק שאינו תנאי בראובן שהוא (האומר) [כאומר] לה על מנת שלא תנשאי לאבא ולא לאביך שכשם שהיא אסורה על אביו ועל אביה כך היא אסורה על ראובן שהרי אין לאחד מהם קדושין עליה אחר שנשאה לגוי, ומשנה שלימה שנינו בפרק המגרש [גיטין פ"ה ע"א] הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחי ולאחיך לעבד ולנכרי ולכל מי שאין עליה קדושין כשר, כלומר שאפילו כתב תנאי זה קודם התורף ובלשון חוץ שהוא פסול בכל הגיטין אם אמר לה חוץ מפלוני (בזה) [כזה] הגט כשר מפני שהתנאי בזה אינו תנאי, וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ח מהלכות גירושין [ה"ה]. וכיון שאלו אמר בזה אחר זה אינו תנאי א"כ כשאמרו בלשון אחת אינו תנאי שכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, א"כ התנאי הזה אינו תנאי כלל, וזה ברור.
